לפעמים התנהגות העדר מובילה אותנו לקבלת החלטות שגויות. המליצו לך שכדאי לקנות בחנות "הוד והדר", המוצרים שם איכותיים וזולים. סמוך לחנות זו נמצאת חנות אחרת "ארבע העונות", ודווקא עליה לא קבלת המלצות חיוביות, אלא מה, כשחלפת על "הוד והדר" היא היתה ריקה מאדם, בעוד ש"ארבע עונות" שקקה קונים רבים, כמעט בעל כורחך מצאת את עצמך ב"ארבע עונות", מתוך הנחה, שכנראה הרבה אנשים אינם טועים. אם הרבה בחרו את ארבע עונות – יש סיבה טובה לבחר בחנות זו. האם אומנם? האם העובדה שחנות זו היתה מלאה בקונים אומרת שהיא החנות המועדפת?

האם ניתן להסביר את התנהגות העדר לגבי בחירת חנות "ארבע עונות" כך שהיא הפכה לחנות המועדפת עלייך, בניגוד לחוות הדעת שקבלת? יתכן ששני הקונים הראשונים שנכנסו לחנות קבלו מידע שגוי, שדווקא "ארבע עונות" היא החנות המועדפת, יתכן שנכנסו באקראי, ללא מידע קודם, יתכן שהחנות הסמוכה לא היתה פתוחה באותה שעה, הקונה השלישי והרביעי וכל היתר הסתמכו על ההחלטות של שני הקונים הראשונים. התופעה הזו באה לידי ביטוי גם בשוק המניות כאשר שוק המניות מתחיל לצנוח, אנשים רצים למכר מתוך שתי סיבות: האחת - אנו מזהים שהשוק אינו יציב והרוח יקטן ככל שנמתין. השניה – אנו מזהים שהשוק איתן אך הצבור בפאניקה וגם אז כדאי לנו למהר ולמכר, כי ככל שנמתין ואחרים ימכרו ערך המניה ירד, הכל יודעים שהכל בסדר, אך כל אחד בורח כי הוא "מצפה" שגם האחרים יברחו, אז כדאי לו להזדרז ולברוח. כך תופעת העדר יוצרת משבר פיננסי ללא סיבה אמיתית.

תופעת העדר יוצרת את אופנות הלבוש, הכל לובשים השנה שחור אז איך אני יכולה להופיע בלבן, ארגיש יותר טוב אם אהיה דומה לאחרים.

רב מסיימות כתות ח' פניהן מועדות לסמינר היוקרתי אז גם אני פני לשם, בלי שבדקתי אם סמינר זה תואם את כשורי, תכונותי וצרכי – "הרב אינו טועה" והוא יוצר לעתים את "ההילה". אבל בתוך הרב ישנם פרטים בעלי צרכים שונים, וטעמים שונים. לי היה אולי מתאים דוקא סמינר אחר, אבל הרב הוא שקובע.

פרפ' וינטר, מגדולי החוקרים בתחום קבלת החלטות, מנסה למצא הסבר מעמיק יותר לתופעת העדר. לדבריו עבוד נכון של אינפורמציה היא משימה קשה, ואפילו מומחים מתקשים בה. לדוגמא הוא מביא ספור מחקרי שבו חלו שגיאות הסתברותיות, במחקר שעסק בחקר המח בדקו החוקרים 513 מאמרים שפורסמו בבמות חשובות של חקר המח במשך שנתיים, הם מצאו שב- 157 מאמרים נמצאה שגיאה שהביאה למסקנה שגויה. מדובר באנשי מחקר מובילים בחקר המח שלמסקנותיהם ישנן השלכות על טפולים של חולי אלצהיימר , אפילפסיה, פרקינסון ועוד. מסקנות שגויות בתחומים אלה יכולות לפגוע בחיי אדם, ואף על פי כן הם קרו. המסקנה היא, שקשה מאד להגיע להחלטות הסתברותיות נכונות. לכן אנו מכוונים אל הרב, "הרב צודק" כנראה כי לנו מאד קשה לדעת מה נכון ומה לא (גם חוקרי המח טעו). ואז הבטחון העצמי לגבי השיפוט שלנו יורד, ומוטב לא להיות יוצאי דופן, וגם אם בסוף יתגלה שטעינו זה לא אנחנו זה הרב.

הכלל הזה עוזר לנו בסיטואציות רבות של החיים, אלא שלעתים הוא גם מוביל אותנו להחלטות שגויות. ממש כמו העדר הפונה לכוון הלא נכון. אבל אז זה לא אנחנו "האשמים", כולם הלכו לכוון, אז גם אנחנו הלכנו.

ומה בנוגע לתופעת החיקוי? האם גם היא קשורה להשפעת הרב? נמצא שחברים לעבודה, לספסל הלמודים או למסגרת חברתית נוטים לחקות זה את זה. בשנת 2001 נערך מחקר שבדק את השפעות העמיתיים על המאמץ שסטודנטים משקיעים בלמודים, סטודנטים מתחומי למוד שונים ובעלי רקע שונה חולקו לחדרי מגורים במעונות. שני סטודנטים בכל חדר, כשהבחירה נעשתה באקראי, בסוף השנה נמצא מתאם גבוה בין ציוני התלמידים ששהו באותו חדר. החוקרים הגיעו למסקנה שהסטודנטים חיקו זה את זה במאמץ שהשקיעו בלמודים. אם חברי מתאמץ ולומד שלש / חמש / עשר שעות ביום אז כנראה שכך נכון וגם אני אשקיע כמוהו. ואולי במקרה הזה זה לא רק ענין של חיקוי אלא של השגיות ותחרות. מסתבר שגם היחיד משפיע, כבשה אחת תועה יכולה להטעות את זו שאחריה, כך או כך הדבר מלמד על השפעת הרב ועל השפעת הסביבה, וכמה מסוכן להכנס לסביבה שאינה מותאמת להשקפתנו ולאורחות חיינו. גם אם נדמה לנו שאנו איתנים בדעתנו ולאיש לא תהיה השפעה עלינו.

תופעת העדר תוכיח. אם שינית את דעתך בארוע המשפחתי ולפתע הקניש אבד את טעמו בעיניך, כאשר גילית שנותרת לבד בבחירה. כל חברותייך בחרו בדג או בכבד ואת טעית "טעות ענקית" ולא יכלת להרשות לעצמך להיות שונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירות אחרות, משמועתיות. שם כל טעות תהיה באמת טעות ענקית. כאן לא תוכלי להרשות לעצמך לומר - ט.ל.ח - טעות לעולם חוזרת.