banner

מתחדשים

חלפה עונת התירוצים: "קר והגוף דורש פחמימות", וגם "אין לי רגע לשים לב לעצמי", החורף חלף עבר לו, גם המולת ושמחת הפורים. גם הנקיונות האינסופיים של ערב פסח, גם הבישולים והטיגונים, והמתוקים והפיקנטיים של חג החרות מאחורינו, אנו בעיצומו של האביב, הכל פורח אילנות ודשאים פורחים ומתחדשים ואנשים גם הם מתמלאים בתחושה של התחדשות. מתמלאים בכוחות חדשים הנוסכים בהם תקוה ורצון להתחיל מחדש. אנו מאחלים זה לזה קיץ בריא.

ומה אנו עושים בשביל שהימים הבאים עלינו לטובה יביאו לנו ברכה ובריאות?! מה תרומתנו הקטנה בשביל הבריאות שלנו?!

החזון איש (קובץ אגרות חלק א') כותב: "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעית במה שנוגע לבריאות, למצוה וחובה, וכאחת החובות להשלמת צורת האדם, אשר הטביע היוצר ברוך הוא במטבע עולמו" "הדקדוק על אמצעי הבריאות היא עבודה אהובה לפניו".

הרב הירש אומר דברים חד משמעיים: "חלילה לך על ידי מונעך ממך את הדברים הנחוצים והמותרים לך להחליש את עצמך... אל תרופף על ידי כלכלת חייך בבלי סדרים את כוחותיך, אל תמעיט ואל תבלה את בריאותך ואל תקצר את שנות חייך... לכן, עליך החובה והמצוה ככל האפשר, להיות נזהר בכל אלה ולמנוע עצמך מדבר אשר יוכל לסכן את בריאותך... אל תנסה את השם ואל תסמוך עצמך על הנס של ההשגחה, יען ההשגחה איננה מגן ומחסה, בעוד זדון לבב, קלות הדעת וחרוף הנפש... חמירא סכנתא מאיסורא. לכן שמור נפשך מאד ושים לבך לכלכל כהוגן את גופך, למען ישאר לך תמיד כלי מחזיק ברכה לשרתך בהיותו בריא וחזק לפעולת חייך, חדל לך מכל דבר אשר יוכל להזיק לגופך ולהרוס את בריאותו, אף קח לך והשתמש בסדר חייך עם הדברים שהמה יוסיפו לתת לגוף כוח, בריאות אומץ וחיל".



זה הזמן להזכיר כמה עצות פשוטות שכולנו מכירות, שנשכחו בטרדות הימים: תזונה. פעילות פיזית. שינה. רגיעה - כל תורת הבריאות על רגל אחת.

רופא בשם מייקל פולן כתב ספר "בשבח המזון" ובו הוא מדבר על "לאכל אוכל" וזה משום שאנשים נמצאים בבלבול ואוכלים ויטמינים במקום אוכל. בחברת השפע שלנו אין סיבה שלא נאכל אוכל, אך לצערנו המזון היום בלתי טבעי, מעובד ומתועש. שמא כדאי לחזר למזון יותר פשוט וטבעי ואז לא נזדקק לכל כך הרבה תוספי מזון. במולטי ויטמין נמצאים כל חומרי התזונה באופן מבודד לעומת זה בפרות וירקות ישנן מאות תרכובות הקשורות זו לזו באופן מיטבי ומותאם לגוף. השלוב שלהם ושיתוף הפעולה בין כל חומרי התזונה הוא זה ששומר על בריאותנו. הקב"ה העניק לנו בטובו כל מה שאנו זקוקים לו מידי הטבע ושום מולטי ויטמין לא ישְוֶה ליצירות הטבע.

ספרות ענפה של מאכלי גורמה יספרו לכם איך אפשר להכין תבשילי בריאות אבל הכל יודעים שתפוח עדיף על פשטידת תפוחים. ארוחות קפואות, דיאטטיות, מעדני חלב דלי קלוריות, גלידות ללא שומן, המשווקים לכאורה כמזון בריאותי אינם בדיוק מזון בריאות וגם הויטמינים של החסה הגדושה ברוטב בטלים בשישים.

*                   *                  *

פעילות גופנית טובה לגוף ולנפש. לשמירה על משקל תקין, למניעת כאבי פרקים, ברכיים וגב, לאיזון סכרת ולחץ דם, לבעיות לב. לשמירה על יכולת קוגנטיבית, לשיפור הזכרון והריכוז ולאיזון מצב הרוח. היא טובה לבריאים ולחולים. אל תחכו שיהיה לכם זמן, שהכאבים יפסיקו, שיהיה לכם חשק - פשוט תתחילו לזוז. כבר לפני שנים ידעו על התועלת של הפעילות הפיזית, הרוזן מדרבי נשא נאום בקולג בליברפול ב 1873 וכה אמר: "אלה הסוברים כי אין להם די זמן לפעילות גופנית יאלצו במוקדם או במאוחר למצא זמן למחלות".

הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד' אומר:" כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק" "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל... אפילו אכל מאכלות טובות ושמר עצמו על פי הרפואה כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש", כל מילה מיותרת. לפני כל המחקרים! לפני כל הסטטיסטיקות!.

מחקר שכלל 110,000 עובדי דואר ועובדי מדינה בארה"ב הוכיח כי דוורים שדוושו באופניים או הלכו ברגל לאזורי חלוקתם סבלו פחות מארועי לב בהשוואה לעובדים שעסקו בפעילות פחות גופנית, כמו פקידי דלפק ומפקחים מרכזיים, מנהלים בכירים, ופקידים שעבודתם כרוכה בשעות ישיבה רבות.

מכשירי החשמל והמכוניות השתלטו בתוך הבית ובמקומות העבודה – מה שנותן לנו תרוצים לא לזוז מהמקום, ויש לכך מחיר. השמנת יתר והעליה בסוכרת היא אחד מהם. לכן אין מנוס מלהכניס את הפעילות הפיזית ל"פעילויות הפנאי" שלנו. סוג הפעילות חשוב פחות מתדירות הפעילות, ממשך הפעילות, ומביצוע הפעילות בהפוגות. מומלץ שתבחרו משהו שאתם אוהבים, פעילות צריכה להיות מהנה, משהו שמצפים לו מידי יום. התחילו במעט והקשיבו לגוף שלכם. הגיעו אל סף היכולת ולא יותר. כאשר תגבר היכולת שלכם תוכלו תמיד להוסיף תרגול ולהגביר מהירות.

*                   *                  *

משום מה ישנם אנשים שאינם אוהבים לשמוע, שהדרך הקלה לחוש שינוי בבריאות תוך זמן קצר, הוא הקפדה על שעות שינה. הם מעדיפים גלולת מרץ מאשר לשמוע שעליהם לישון טוב יותר. הענין הוא שאיננו יכולים להגיע לאיזון בצורה מלאכותית. אנו זקוקים לדפוס קבוע של ערות ושינה כדי לאפס את עצמנו.

הקפידו על 6-8 שעות שינה בלילה. מחקרים מוכיחים שמחסור בשינה פוגע בריכוז ובזיכרון ומגביר את הסיכון לדיכאון. אבל המחיר אינו מסתכם בחוסר ריכוז ובמצב רוח ירוד. אנשים שאינם ישנים טוב מבקרים יותר אצל רופאים, צורכים יותר תרופות (לאו לדווקא תרופות שינה), מגיעים לעיתים תכופות יותר לחדרי מיון, מאושפזים יותר בבתי חולים, מעורבים יותר בתאונות דרכים ובתאונות עבודה, משמינים יותר ופחות יעילים בעבודה. למחסור בשינה יש גם השפעות ישירות על הבריאות. הוא גורם לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולמחלות לב וסוכרת מסוג 2. לאחרונה התגלה גם באופן חד – משמעי שהפרעות שינה מהוות גורם סיכון משמעותי לתסמונת מטבולית הכוללת השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת ותחלואת לב איסכמית. שינה מועטה או מופרעת גורמת גם לאכילה מרובה יותר וגם לפגיעה בתפקוד האינסולין, וכך גורמת להשמנה.

איך תעשו את זה: סלקו מחדר השינה גירויים מעוררי דאגות או מסיחים כמו טלפון, שעון, קנו מצעים נעימים, דאגו לווילונות ולהצללה, הפעילו מזגן אם צריך, והכי חשוב – אל תישארו במיטה כששנתכם נודדת. הכינו גם את גופכם למשימה: שמרו על זמני שינה קבועים, הימנעו מקפה בשעות הערב, אל תאכלו ארוחה כבדה בערב – אבל אכלו ארוחה קלה המכילה פחמימות, ואל תתייחסו לשינה כאל בזבוז זמן.

*                   *                  *

אחרון חביב, חפשו ויצרו לעצמכם רגעים של שקט, של מנוחה והרפיה, השקט הוא מצרך יקר בחברה המודרנית הסואנת. קשה למצא את ליבת השקט שלנו בעולם שיצא מדעתו מרב רעש. המח מתחדש בשקט. עשיה בלבד מבזבזת אנרגיה. המקצב הבסיסי ביותר של הטבע – פעילות ומנוחה נוטה יותר מידי לכוון אחד. "עת לעבוד ועת לנוח" אמר החכם מכל אדם.

ד"ר קארלסון מציע ליצר הפסקות בעבודה: בבית ומחוץ לבית. גם אם אין מרגישים צורך בכך, ההפסקות אינן צריכות להיות ממושכות די במספר דקות לנקות את הראש, לקחת כמה נשימות עמוקות, לתרגל הרפיה, למתח זרועות או לנשום מעט אוויר צח.

אם אפשר כל שעה לקחת מספר דקות, תרגישו אחר כך איך התבונה והיצירתיות שלכם נותנות תוצאות הרבה יותר טובות. "כשאני שוכח לעשות זאת מידי פעם, כאשר אני שקוע בכתיבה או עובד על פרוייקט," אומר קארלסון, "בסופו של דבר כשאני קם אני מרגיש נוקשה ועייף, אז אני נזכר ששכחתי לעשות הפסקה". כך שיותר הוא לא תמיד טוב יותר, קצת פחות זה חכם יותר, יעיל יותר ופורה יותר.

כך בעבודה מחוץ לבית, וזה נכון בודאי גם לך עקרת הבית, קצת פחות  מידי פעם, קצת הפסקות בתוך מהלך השבוע, החודש, ובתוך הקיץ הבא עלינו לטובה.

אחת הדרכים להכניס את השקט לחיים היא הבילוי בתוך הטבע, למצוא מרחב פתוח, שמים, שמש, אור, אויר צח - מלא הריאות, אדמה לדרוך עליה, עצים, דשא, פרחים- לחוש אותם, להריח אותם ולנשום אותם, אם אין אפשרות לעשות זאת, כדאי לחפש מגע עם הטבע במקום בו אנו גרים. פיסת אדמה ירוקה, עץ בודד, זריחת השמש, צבעי השמים בשעת בין הערביים, כמה דקות של לגימה מן הטבע מזינות ומרגיעות.

אחרות תמצאנה את השקט שלהן בהאזנה למוזיקה שקטה ונעימה, או בקריאת ספר איכותי, או בהאזנה לקלטת הרפיה. אנשים מחפשים את אוצר ה"שקט" רחוק רחוק, וכשמגיעים אל היעד המדומה מתברר שהאוצר איננו שם, מתברר שהאוצר היקר נמצא כאן, ממש בהישג יד.

                             *                  *                  *

האושר טמון בפשטות, הנטיה להפרזה בכל תחום היא בעוכרנו. אנו נעשים תחרותיים יותר חמדנים ושאפתנים יותר מידי. הצריכה מסחררת יותר ויותר. הפרסומת עושה שטיפות מח כאילו אם תתלבשי במותג זה או אחר - חייך יראו אחרת. אם תצרכי מוצרים משודרגים יותר כל בעיות חייך יפתרו. והתוצאה היא יותר לחץ, יותר בזבוז, יותר חפצים, יותר ראוותנות, פחות שקט, פחות שליטה על המאזן הכספי, פחות איזון. הכל כאילו רץ. הכבישים עמוסים, סדר היום מפוצץ, הטלפונים מצלצלים, הרעש חודר אל כל פינה וכל רגע בחיים - הגוף התרגל לחיות בסטרס, הוא כבר כמעט לא יודע שקט מהו. איננו יודעים להעריך את ה"יש" ועסוקים כל הזמן במה חסר, ומה אפשר עוד. ושיהיה יותר. ומה שיותר - יותר טוב. וזה לא נכון. ההפרזה מצמצמת את האושר. היא פוגעת בערכים. באופן טבעי כאשר זקוקים לעוד עסוקים פחות במי שיש לו פחות. אך כאשר חיים חיי פשטות יש לנו יותר זמן ויותר אנרגיה ויכולים לחלוק אותם עם האחר. בתחושה שלנו "יש לנו די ואפילו עודף" וניתן להתחלק ב"עודף" עם האחר. וכך מתפנים לקשרים איכותיים, לאנשים שאנו אוהבים וקרובים אליהם.

מתחדשים. משקיעים בבריאות. קיץ בריא.