אל תדחי למחר
אני אישה עובדת אמא לשישה. בשנים האחרונות התחלתי את ההכנות לפסח כחודשיים לפני הפסח.(הערכות מוקדמת עזרה לי מאד). השנה עברתי חורף קשה נפשית, עכשיו אני מתחילה להתאושש ואכן עבודות הפסח נדחו. רק לקראת הלילה אני תופסת את עצמי ומתחילה לעשות משהו, יש לי קושי נוסף והוא הקושי להפטר מחפצים וניירת שאיני זקוקה להם עוד, יש לי ארונות עמוסים בבגדים שאיננו משתמשים בהם, והבית בכלל נראה ככה – ככה ועמוס מידי.
דבורה
דבורה יקרה
לכל אחת צורת ההתארגנות המתאימה לה, לגבי כל מיני נושאים וגם לעניין הפסח יש מי שצריכה את הזמן. להתחיל מוקדם ולהתנהל בנחת, ויש מי שדווקא מתאים לה להיכנס לעניינים כשפסח קרוב – קרוב, להתגייס בבת אחת, להסתער עם כל האנרגיה. בסוף כולן יושבות לליל הסדר ביחד. את למדת שההתנהלות הראשונה מתאימה לך ומאפשרת לך יותר נינוחות.
אני שומעת שעברת תקופה קשה נפשית וזה מוסיף על הקושי בהתארגנות, אין פלא בכך, כי בלגן רגשי פנימי משפיע על הסדר החיצוני. דכדוך גורם לאנשים להיות בלתי מאורגנים, אין להם אנרגיות, הם דוחים דברים, אין להם חשק ומוטיבציה לעשות, כל משימה נראית כהר, וגם אם אצלך מדובר בקושי רגשי מזערי יותר, כנראה שבכל זאת יש לו השפעה.
לגבי הקושי להיפטר מבגדים וחפצים ישנן נשים האוגרות כל חפץ, ביתן נראה כמו מחסן עמוס, שאין בו מרווח של אוויר ומקום כלל. הן יכולות להיעזר בחברות ובאנשים פרטיים, שנכנסו לתפקיד של סיוע בהתארגנות לאנשים הסובלים קשות מקשיי התארגנות. הסיוע מכוון לנשים שאינן מתארגנות ואוגרות ואינן מסוגלות לזרוק חפצים שעבר עליהם הכלח. ביתם מלא ארגזים, מלאי של עיתונים וחפצים שקשה להם להפטר מהם, כי אולי מחר בעוד שבוע בעוד חודש יזדקקו להם. ואחרות שהאנדרלמוסיה שוררת במטבח ובסלון ובכל פינות הבית, והשלטת הסדר גדולה עליהם. היעזרות בגורמים מבחוץ מסייעת באופן חד פעמי וזמני. אבל אם נשים אלה לא תיקחנה את עצמן לידיים ולא תעבורנה תהליך מוביל לשינוי, הבלגן יחזור במהרה לשרור בביתן.
מספר עצות לנשים הנוטות לאגור ומתקשות בהתארגנות, היכולות לשמש גם את הנשים הנורמטיביות בדרך כלל, אך פה ושם כושלות. טוב לאמץ לערב פסח ולכל השנה:
בגדים שלא לבשת שנה שנתיים, אין טעם לשמור בארון. עיתונים ועלונים שעבר זמנם ואת חוששת לזרוק כי יש בהם משהו מעניין שאולי תזדקקי לו אי פעם, כדאי לזרוק. המקום שיתפנה בארון ובמגרה יפנה מקום לחדש ולנחוץ.
אל תתני לניירת להתאסף. פעם ביום/ שבוע/ חודש מייני את הניירת, מה שנחוץ - תייקי. מה שדורש טיפול דחוף שימי בראש. לכל תיק/ נושא מצאי מקום קבוע כך לא תבזבזי זמן לחיפושים.
הקדימי רפואה למכה:
הניחי חפצים במקום, כשאת נכנסת הביתה. התיק, המעיל, המטריה, סל המצרכים - הניחי כל דבר במקומו. הכבסים המיועדים לכביסה בארגז הכביסה. כך לא תתרמי להיווצרות אי הסדר. היי דוגמא לילדייך והרגילי אותם לנהוג באופן דומה.
כדי לבצע מטלה, צריך רק להתחיל בביצוע – הפעולה הראשונית הזו מתניעה ונותנת את האנרגיה להמשך התהליך. אין זה אומר שההתחלה קלה. "כל ההתחלות קשות" זו אינה רק מליצה. חמש הדקות הראשונות הן לפעמים ממש קשות. אין מוטיבציה, אין חשק – נראה כאילו זה לא הולך, אין להרים ידיים בשלב זה, כי ההתחלה בפעם הבאה עלולה להיות דומה, פשוט להמשיך גם אם אין את מלא האנרגיה. הסיפוק שמרגישים אחרי ביצוע המטלה יתן את האנרגיה להמשיך. סיימת לנקות מגרה אחת, אולי ארונית אחת - את מרגישה שהמאמץ היה כדאי, מחר יידרש ממך פחות מאמץ, ישנו סיכוי שתספיקי יותר. אם את לא הצלחת, דשדשת, נכנסה שיחת טלפון, שכנה נכנסה, התינוק בכה – עדיין יש תקווה, ובלבד שתתחילי היום. היום ולא מחר. "אני עושה את זה - וזהו". גם אם לא סיימת כל מה שרצית, אך ההתחלה חשובה, הכרחית לדחיינים. ההמשך יגיע יותר בקלות.
הציבי לעצמך מטרות קטנות, כאלה שתוכלי להתמודד איתן, הבלגן כבר חוגג בארון?! אל תחכי ליום חופש כדי להשתלט עליו, סדרי היום מדף אחד, מגירה אחת - תחושת ההצלחה תיתן לך כוח להמשיך מחר ולהשתלט על מגירה נוספת.
ועוד עצה קטנה – גדולה לך ולכל אישה. זכרי ש"יותר שווה פחות". בדקי את עצמך אם את שייכת לקבוצת הנשים הלא – קטנה – נשים של מושלמות, הכול חייב להיות יסודי, מושלם ועד הסוף. אם אכן כך, נסי לוותר על המיותר. עשי מה שההלכה דורשת ואם נשאר לך עוד זמן אז אפשר קצת מעבר. דירה נקייה מרחיבה את הדעת, אך אם זמנך לחוץ, נסי לוותר. התאמני בלקיחת החירות, חירות משעבוד ליותר ולעוד. זכרי שיותר שווה פחות, פחות - שווה יותר.
דבורה
דבורה יקרה
לכל אחת צורת ההתארגנות המתאימה לה, לגבי כל מיני נושאים וגם לעניין הפסח יש מי שצריכה את הזמן. להתחיל מוקדם ולהתנהל בנחת, ויש מי שדווקא מתאים לה להיכנס לעניינים כשפסח קרוב – קרוב, להתגייס בבת אחת, להסתער עם כל האנרגיה. בסוף כולן יושבות לליל הסדר ביחד. את למדת שההתנהלות הראשונה מתאימה לך ומאפשרת לך יותר נינוחות.
אני שומעת שעברת תקופה קשה נפשית וזה מוסיף על הקושי בהתארגנות, אין פלא בכך, כי בלגן רגשי פנימי משפיע על הסדר החיצוני. דכדוך גורם לאנשים להיות בלתי מאורגנים, אין להם אנרגיות, הם דוחים דברים, אין להם חשק ומוטיבציה לעשות, כל משימה נראית כהר, וגם אם אצלך מדובר בקושי רגשי מזערי יותר, כנראה שבכל זאת יש לו השפעה.
לגבי הקושי להיפטר מבגדים וחפצים ישנן נשים האוגרות כל חפץ, ביתן נראה כמו מחסן עמוס, שאין בו מרווח של אוויר ומקום כלל. הן יכולות להיעזר בחברות ובאנשים פרטיים, שנכנסו לתפקיד של סיוע בהתארגנות לאנשים הסובלים קשות מקשיי התארגנות. הסיוע מכוון לנשים שאינן מתארגנות ואוגרות ואינן מסוגלות לזרוק חפצים שעבר עליהם הכלח. ביתם מלא ארגזים, מלאי של עיתונים וחפצים שקשה להם להפטר מהם, כי אולי מחר בעוד שבוע בעוד חודש יזדקקו להם. ואחרות שהאנדרלמוסיה שוררת במטבח ובסלון ובכל פינות הבית, והשלטת הסדר גדולה עליהם. היעזרות בגורמים מבחוץ מסייעת באופן חד פעמי וזמני. אבל אם נשים אלה לא תיקחנה את עצמן לידיים ולא תעבורנה תהליך מוביל לשינוי, הבלגן יחזור במהרה לשרור בביתן.
מספר עצות לנשים הנוטות לאגור ומתקשות בהתארגנות, היכולות לשמש גם את הנשים הנורמטיביות בדרך כלל, אך פה ושם כושלות. טוב לאמץ לערב פסח ולכל השנה:
בגדים שלא לבשת שנה שנתיים, אין טעם לשמור בארון. עיתונים ועלונים שעבר זמנם ואת חוששת לזרוק כי יש בהם משהו מעניין שאולי תזדקקי לו אי פעם, כדאי לזרוק. המקום שיתפנה בארון ובמגרה יפנה מקום לחדש ולנחוץ.
אל תתני לניירת להתאסף. פעם ביום/ שבוע/ חודש מייני את הניירת, מה שנחוץ - תייקי. מה שדורש טיפול דחוף שימי בראש. לכל תיק/ נושא מצאי מקום קבוע כך לא תבזבזי זמן לחיפושים.
הקדימי רפואה למכה:
הניחי חפצים במקום, כשאת נכנסת הביתה. התיק, המעיל, המטריה, סל המצרכים - הניחי כל דבר במקומו. הכבסים המיועדים לכביסה בארגז הכביסה. כך לא תתרמי להיווצרות אי הסדר. היי דוגמא לילדייך והרגילי אותם לנהוג באופן דומה.
כדי לבצע מטלה, צריך רק להתחיל בביצוע – הפעולה הראשונית הזו מתניעה ונותנת את האנרגיה להמשך התהליך. אין זה אומר שההתחלה קלה. "כל ההתחלות קשות" זו אינה רק מליצה. חמש הדקות הראשונות הן לפעמים ממש קשות. אין מוטיבציה, אין חשק – נראה כאילו זה לא הולך, אין להרים ידיים בשלב זה, כי ההתחלה בפעם הבאה עלולה להיות דומה, פשוט להמשיך גם אם אין את מלא האנרגיה. הסיפוק שמרגישים אחרי ביצוע המטלה יתן את האנרגיה להמשיך. סיימת לנקות מגרה אחת, אולי ארונית אחת - את מרגישה שהמאמץ היה כדאי, מחר יידרש ממך פחות מאמץ, ישנו סיכוי שתספיקי יותר. אם את לא הצלחת, דשדשת, נכנסה שיחת טלפון, שכנה נכנסה, התינוק בכה – עדיין יש תקווה, ובלבד שתתחילי היום. היום ולא מחר. "אני עושה את זה - וזהו". גם אם לא סיימת כל מה שרצית, אך ההתחלה חשובה, הכרחית לדחיינים. ההמשך יגיע יותר בקלות.
הציבי לעצמך מטרות קטנות, כאלה שתוכלי להתמודד איתן, הבלגן כבר חוגג בארון?! אל תחכי ליום חופש כדי להשתלט עליו, סדרי היום מדף אחד, מגירה אחת - תחושת ההצלחה תיתן לך כוח להמשיך מחר ולהשתלט על מגירה נוספת.
ועוד עצה קטנה – גדולה לך ולכל אישה. זכרי ש"יותר שווה פחות". בדקי את עצמך אם את שייכת לקבוצת הנשים הלא – קטנה – נשים של מושלמות, הכול חייב להיות יסודי, מושלם ועד הסוף. אם אכן כך, נסי לוותר על המיותר. עשי מה שההלכה דורשת ואם נשאר לך עוד זמן אז אפשר קצת מעבר. דירה נקייה מרחיבה את הדעת, אך אם זמנך לחוץ, נסי לוותר. התאמני בלקיחת החירות, חירות משעבוד ליותר ולעוד. זכרי שיותר שווה פחות, פחות - שווה יותר.