כמו אויר לנשימה
שלום להניה
אני אמא לשמונה, עובדת במשרה מלאה. כל שנה אני יוצאת לכמה ימי חופשה. השנה יש לי בעיה: חיתנו ב"ה את הבת הבכורה, וכמו כל עם ישראל שקענו בחובות. אמנם לא בחובות ענק, ובכל זאת לצאת לכמה ימי חופש אפילו בארץ אפילו בלי הילדים, זה עוד חור בתקציב ואין לי מצפון לעשות את זה. אני מרגישה את הצורך לכך כמו אוויר לנשימה...
מצד שני אני רואה את אחותי שלא חולמות כלל על חופשה. "לא חסר לי בבית כלום", היא אומרת. מה דעתך?
חדווה
חדווה יקרה
את נמצאת בקונפליקט. מצד אחד קיים הצורך להתאוורר ולנוח, מצד שני נמצא צורך אחר לא להוסיף חוב על חובות. ישנם אנשים שיציאה משגרה - חיונית עבורם גם לגוף וגם לנפש. אפשר להבין שאמא לשמונה, העובדת במשרה מלאה זקוקה למעט מנוחה ואוורור. אין זה פינוק, זה צורך. אולי אין זה צורך קיומי, אבל זה צורך. יציאה מהמרוץ, מהעומס, מהעבודה, מסייעת להטענה מחודשת של אנרגיות ועוזרת לשמור על האיזון. גם אם ישנן כאלה שפחות זקוקות לזה, ישנן כאלה וישנן אחרות. אנשים שונים זה מזה באופיים ובצרכים שלהם, וחשוב שנאזין לעצמנו וניתן מקום לעצמנו ולא נהיה מוזנים מקולות בסביבה, המבלבלים ומערערים אותנו.
עם זאת, כשהתנאים אינם מאפשרים מסיבות אלה או אחרות, ניתן לחפש אלטרנטיבות: ניתן ליהנות, לצאת מהשגרה ולתת מקום לצרכים שלנו, וכל זה מתוך אחריות ובלי להיכנס לחובות. יש אנשים ששוברים תכניות חיסכון, לוקחים הלוואות ונכנסים לחובות כדי לנסוע לחו"ל – האם זו הדרך הנכונה? אולי נכון יותר לחסוך מעט בהוצאות ולאגור בשביל חופשה, אם לא לשנה זו אז לשנה הבאה?!
יש לי רעיון בשבילך, ניתן לקחת לעצמך מה שאת זקוקה לו, אך אולי בדרך אחרת. אולי אפשר להישאר בבית ולצאת לטיולים יומיים?! יש מי שמתאים לה להינפש עם הילדים, יש מי שזקוקה לכמה ימים לבד. אפשר לפזר את הקטנים אצל אחות או גיסה, ולהחזיר לה כגמולה בזמן אחר. אם יש רכב פרטי זה הרבה יותר פשוט, אך גם בתחבורה הציבורית ניתן לצאת בבוקר או בצהריים למספר שעות או יותר, לפארק או לים, או לתערוכה מעניינת או לכל מקום אחר שבשגרה לא תגיעי אליו. אפשר להכין אוכל במקפיא מראש או לקנות מוכן, ועדיין מדובר בהוצאה לא גדולה. ידידה שלי עשתה זאת בשנה לאחרונה והיא ממליצה על כך בחום. לקום בבוקר בלי למהר, לנתק טלפון או להשאירו רק לשיחות עם בני משפחה ולא בענייני עבודה. להתפלל בנחת, לקרוא ספר טוב. להאזין למוזיקה, לצאת להליכה בפארק הקרוב, אולי לפתור תשבץ ואולי לסדר ניירת שאינך מגיעה אליה לעולם. והעיקר – לעשות שינוי במחשבה, לנקות את הראש. להתנתק מהעולם כאילו נסעת לחופשה, להירגע מבפנים. לומר לעצמך: "זו החופשה שלי השנה. ברוך ה' שזכיתי לחתן את בתי, בשנה הבאה אם ירווח אצא לחופשה מסוג אחר.
החופש מתחיל בראש. אפשר לצאת למרחקים ולקחת אתנו את כל הדאגות והטרדות, ואפשר להישאר בבית ולנקות את הראש.
אם את חשה שחופשה בבית לא תענה על צרכייך, אפשר לחסוך בעלויות בדרכים אחרות: ניתן לקצר את החופשה ולצאת ליום יומיים ולא לשבוע. או לוותר על מלון ולשהות בצימר. ישנן דרכים נוספות יצירתיות להתרענן. חשוב שתתני מקום לצרכייך. בכל גיל ובכל מצב חשוב שלא נרגיש שוויתרנו על מה שבשבילנו הוא אוויר לנשימה. שלא נרגיש קורבנות ומסכנות. חשוב שאימא תדאג לעצמה למילוי מצברים בשביל עצמה ובשביל בני משפחתה.
מנגד, כותבת רוחי:
ברוך ה', זכיתי להשיא את כל ילדי, ובשנתיים האחרונות אנחנו יוצאים לכמה ימי חופש במלון ברמה טובה בארץ. זה מאוורר וטוב לגוף ולנפש. אבל כשאני חוזרת הביתה אני מרגישה שעכשיו אני זקוקה למנוחה, וגם לדיאטה. (כשרואים את השפע פשוט מגזימים...) קשה לומר שאני מצליחה לנוח. מצד שני אני מרגישה כפוית טובה אפילו להעלות זאת על דל שפתותי. השנה אני מתלבטת אולי לוותר על הרעיון בכלל...
רוחי יקרה
אולי תתפלאי לשמוע שאינך היחידה שמרגישה כפי שאת מרגישה. רבים חוזרים מהנופש עייפים ועם כמה קילוגרמים מיותרים. עם זאת, אולי חבל לוותר על מה שמיטיב עם הגוף ועם הנפש. ברוך ה' זכית לחתן את ילדייך והתנאים המשפחתיים מאפשרים לך את הנופש. חופשה מידי פעם מרעננת ומטעינה אותנו באנרגיות, אך אולי את יכולה ללמוד להתאים אותה יותר לעצמך. אנשים שונים בדעותיהם ובהעדפותיהם. תכנני מראש איך היית רוצה שייראו ימי הנופש שלך, והשתדלי להיות צמודה לתכנון.
אנשים יוצאים לנופש וטרודים בלהספיק כמה שיותר: לטייל, לקרוא, להשתתף בכל הפעילויות ולחוות את כל התכניות. אוכלים מהר, שמא יפסידו. ישנים פחות, שמא יאחרו. חבל. המרוץ מוכר מהיום יום. לא כדאי לתת לו להשתלט על החופשה. אלא אם כן, את מסוג האנשים שנטענים מחופשה שכזו. כדאי שתקשיבי לעצמך. גם אם האחרים אצים רצים, נראה שלך אין זה מתאים, תני מקום להעדפות שלך.
באשר לדיאטה, כשאת חוזרת, את זקוקה להשיל קילוגרמים מיותרים... אפשר לאכול טוב בלי להגזים. לטעום הכול אך בכמויות קטנות. פנסיון מלא אינו חובה, גם חצי פנסיון לא ישאיר אותך רעבה. שלבי פעילות גופנית בימי החופשה. שחייה, הליכה, יאזנו את האכילה העודפת.
התאימי את החופשה לעצמך, ולא את עצמך אליה. ושיהיה לבריאות!
אני אמא לשמונה, עובדת במשרה מלאה. כל שנה אני יוצאת לכמה ימי חופשה. השנה יש לי בעיה: חיתנו ב"ה את הבת הבכורה, וכמו כל עם ישראל שקענו בחובות. אמנם לא בחובות ענק, ובכל זאת לצאת לכמה ימי חופש אפילו בארץ אפילו בלי הילדים, זה עוד חור בתקציב ואין לי מצפון לעשות את זה. אני מרגישה את הצורך לכך כמו אוויר לנשימה...
מצד שני אני רואה את אחותי שלא חולמות כלל על חופשה. "לא חסר לי בבית כלום", היא אומרת. מה דעתך?
חדווה
חדווה יקרה
את נמצאת בקונפליקט. מצד אחד קיים הצורך להתאוורר ולנוח, מצד שני נמצא צורך אחר לא להוסיף חוב על חובות. ישנם אנשים שיציאה משגרה - חיונית עבורם גם לגוף וגם לנפש. אפשר להבין שאמא לשמונה, העובדת במשרה מלאה זקוקה למעט מנוחה ואוורור. אין זה פינוק, זה צורך. אולי אין זה צורך קיומי, אבל זה צורך. יציאה מהמרוץ, מהעומס, מהעבודה, מסייעת להטענה מחודשת של אנרגיות ועוזרת לשמור על האיזון. גם אם ישנן כאלה שפחות זקוקות לזה, ישנן כאלה וישנן אחרות. אנשים שונים זה מזה באופיים ובצרכים שלהם, וחשוב שנאזין לעצמנו וניתן מקום לעצמנו ולא נהיה מוזנים מקולות בסביבה, המבלבלים ומערערים אותנו.
עם זאת, כשהתנאים אינם מאפשרים מסיבות אלה או אחרות, ניתן לחפש אלטרנטיבות: ניתן ליהנות, לצאת מהשגרה ולתת מקום לצרכים שלנו, וכל זה מתוך אחריות ובלי להיכנס לחובות. יש אנשים ששוברים תכניות חיסכון, לוקחים הלוואות ונכנסים לחובות כדי לנסוע לחו"ל – האם זו הדרך הנכונה? אולי נכון יותר לחסוך מעט בהוצאות ולאגור בשביל חופשה, אם לא לשנה זו אז לשנה הבאה?!
יש לי רעיון בשבילך, ניתן לקחת לעצמך מה שאת זקוקה לו, אך אולי בדרך אחרת. אולי אפשר להישאר בבית ולצאת לטיולים יומיים?! יש מי שמתאים לה להינפש עם הילדים, יש מי שזקוקה לכמה ימים לבד. אפשר לפזר את הקטנים אצל אחות או גיסה, ולהחזיר לה כגמולה בזמן אחר. אם יש רכב פרטי זה הרבה יותר פשוט, אך גם בתחבורה הציבורית ניתן לצאת בבוקר או בצהריים למספר שעות או יותר, לפארק או לים, או לתערוכה מעניינת או לכל מקום אחר שבשגרה לא תגיעי אליו. אפשר להכין אוכל במקפיא מראש או לקנות מוכן, ועדיין מדובר בהוצאה לא גדולה. ידידה שלי עשתה זאת בשנה לאחרונה והיא ממליצה על כך בחום. לקום בבוקר בלי למהר, לנתק טלפון או להשאירו רק לשיחות עם בני משפחה ולא בענייני עבודה. להתפלל בנחת, לקרוא ספר טוב. להאזין למוזיקה, לצאת להליכה בפארק הקרוב, אולי לפתור תשבץ ואולי לסדר ניירת שאינך מגיעה אליה לעולם. והעיקר – לעשות שינוי במחשבה, לנקות את הראש. להתנתק מהעולם כאילו נסעת לחופשה, להירגע מבפנים. לומר לעצמך: "זו החופשה שלי השנה. ברוך ה' שזכיתי לחתן את בתי, בשנה הבאה אם ירווח אצא לחופשה מסוג אחר.
החופש מתחיל בראש. אפשר לצאת למרחקים ולקחת אתנו את כל הדאגות והטרדות, ואפשר להישאר בבית ולנקות את הראש.
אם את חשה שחופשה בבית לא תענה על צרכייך, אפשר לחסוך בעלויות בדרכים אחרות: ניתן לקצר את החופשה ולצאת ליום יומיים ולא לשבוע. או לוותר על מלון ולשהות בצימר. ישנן דרכים נוספות יצירתיות להתרענן. חשוב שתתני מקום לצרכייך. בכל גיל ובכל מצב חשוב שלא נרגיש שוויתרנו על מה שבשבילנו הוא אוויר לנשימה. שלא נרגיש קורבנות ומסכנות. חשוב שאימא תדאג לעצמה למילוי מצברים בשביל עצמה ובשביל בני משפחתה.
מנגד, כותבת רוחי:
ברוך ה', זכיתי להשיא את כל ילדי, ובשנתיים האחרונות אנחנו יוצאים לכמה ימי חופש במלון ברמה טובה בארץ. זה מאוורר וטוב לגוף ולנפש. אבל כשאני חוזרת הביתה אני מרגישה שעכשיו אני זקוקה למנוחה, וגם לדיאטה. (כשרואים את השפע פשוט מגזימים...) קשה לומר שאני מצליחה לנוח. מצד שני אני מרגישה כפוית טובה אפילו להעלות זאת על דל שפתותי. השנה אני מתלבטת אולי לוותר על הרעיון בכלל...
רוחי יקרה
אולי תתפלאי לשמוע שאינך היחידה שמרגישה כפי שאת מרגישה. רבים חוזרים מהנופש עייפים ועם כמה קילוגרמים מיותרים. עם זאת, אולי חבל לוותר על מה שמיטיב עם הגוף ועם הנפש. ברוך ה' זכית לחתן את ילדייך והתנאים המשפחתיים מאפשרים לך את הנופש. חופשה מידי פעם מרעננת ומטעינה אותנו באנרגיות, אך אולי את יכולה ללמוד להתאים אותה יותר לעצמך. אנשים שונים בדעותיהם ובהעדפותיהם. תכנני מראש איך היית רוצה שייראו ימי הנופש שלך, והשתדלי להיות צמודה לתכנון.
אנשים יוצאים לנופש וטרודים בלהספיק כמה שיותר: לטייל, לקרוא, להשתתף בכל הפעילויות ולחוות את כל התכניות. אוכלים מהר, שמא יפסידו. ישנים פחות, שמא יאחרו. חבל. המרוץ מוכר מהיום יום. לא כדאי לתת לו להשתלט על החופשה. אלא אם כן, את מסוג האנשים שנטענים מחופשה שכזו. כדאי שתקשיבי לעצמך. גם אם האחרים אצים רצים, נראה שלך אין זה מתאים, תני מקום להעדפות שלך.
באשר לדיאטה, כשאת חוזרת, את זקוקה להשיל קילוגרמים מיותרים... אפשר לאכול טוב בלי להגזים. לטעום הכול אך בכמויות קטנות. פנסיון מלא אינו חובה, גם חצי פנסיון לא ישאיר אותך רעבה. שלבי פעילות גופנית בימי החופשה. שחייה, הליכה, יאזנו את האכילה העודפת.
התאימי את החופשה לעצמך, ולא את עצמך אליה. ושיהיה לבריאות!