יש תקווה לילדי ADHD
להניה שלום, אני אמא לשבעה , עם כל ילדי אין לי כל בעיה רק עם בני בן ה – 8 היו קשיים מגיל צעיר,הוא מתנהג בתוקפנות מילולית כלפי חברים ואפילו מכה אותם מידי פעם, קשה לו לקום ולהתארגן בבוקר, כל פעולה נמשכת המון זמן, הוא מפוזר שוכח חפצים, מאבד כל שני וחמישי משהו אחר. התנהגותו חסרת שליטה מתפרץ על לא כלום. אינו מסוגל לשבת על מקום אחד יותר מכמה דקות. לפעמים הוא פשוט מוציא אותי מדעתי. אני מנסה לשלט בעצמי. הערות, גערות אינן מועילות במאומה גם להעיר לו ברוח טובה לא מביא לשום תוצאות. בסיעתא דשמיא המלמד של השנה העיר את תשומת ליבנו שיתכן שהילד סובל מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ואכן נוירולוג שפנינו אליו אבחן זאת והמליץ על רטלין. מזה כחודשיים שהוא מקבל את התרופה ואכן הוא יותר רגוע אך עדיין התנהגותו בעייתית. שמענו שישנם כל מיני טפולים התנהגותיים ורגשיים להפרעות קשב, אך איננו יודעים מה יעיל באמת, האם תוכלי לכוון אותנו?
בתודה מראש
צפורה
צפורה יקרה,
מתאורך ניכר שלא קל לך, אך גם לילדך לא קל, עכשיו לאחר שהוא אובחן והתחיל לקבל טפול, ישנה כבר הקלה, ובהתאמה נכונה של טפול התנהגותי אני מאמינה שתוכלו לראות שינוי משמעותי בסיעתא דשמיא. לילד ADHD ישנו קושי אמיתי. לדרוש מילד כזה התנהלות תקינה - זה כמו לבקש מילד בכסא גלגלים לעלות במדרגות. יש ליצר עבור ילד כזה תנאים מתאימים שיעזרו לו להתגבר על מגבלותיו. גם ההורים זקוקים להכונה. הוריו של ילד הסובל מ ADHD מרגישים כשלון ומאבדים כוון . אך הם אינם אשמים, הם אינם לא יוצלחים הם זקוקים להכוונה המותאמת לילדם, שאינו ילד קשה, אלא קשה לו כי יש לו בעיה אמיתית ובהדרכה נכונה ניתן לעלות על דרך המלך. ישנן שיטות יעילות שונות לטפול בהפרעת קשב, גישת FUN - COG היא שיטה חדישה ויעילה ואף הוכחה מחקרית.
שוחחתי עם אירית פישר מרפאה בעיסוק שהתמחתה בשיטה זו ובקשתי ממנה מעט נתונים על הפרעות קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז (או בלועזית Attention deficit/hyperactivity disorder- ADHD) היא הפרעה נוירו ביולוגית נפוצה, המלווה בתסמינים של קשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות וכן השילוב ביניהם. בכדי לענות לקריטריונים של האבחנה, על התסמינים להופיע לפני גיל 12, הקושי צריך לבוא לידי ביטוי בשתי סביבות לפחות (כגון בבית או בבית הספר), להשפיע על תפקוד חברתי, ו/או למודי ו/או תעסוקתי ולהתקיים במשך 6 חודשים לפחות.
שכיחות ההפרעה נאמדת בכ 7-10% מהילדים בגילאי בית הספר ובכ 2-6% מילדי הגן. הפרעה זו ממשיכה להתקיים בשכיחות גבוהה אף בגיל ההתבגרות והבגרות. חשוב לציין כי
בנוסף, ל ADHD ישנה שכיחות גבוהה של תחלואה נלווית, אשר הנפוצות ביניהן הינן לקויות למידה והפרעות שונות כגון חרדה, דיכאון ובעיות התנהגות. אבחנות נלוות אלה משפיעות אף הן על תפקודם ואיכות חייהם של ילדים ומבוגרים עם הפרעה זו.
מחקרים רבים מייחסים את הקשיים המרכזיים של אנשים עם ADHD לקשיים בתפקודים ניהוליים. תפקודים ניהוליים הינם אוסף של מיומנויות קוגניטיביות גבוהות אשר מאפשרות שליטה ובקרה על התנהגות, מחשבה ורגש ובכך מסייעים להשיג מטרות שונות. תפקודי הניהול נדרשים בעיקר בתפקודים שאינם שגרתיים, ובמטלות חדשות ומורכבות. תפקודי הניהול כוללים "מטריה" רחבה של מיומנויות קוגניטיביות ובהן : עיכוב תגובה (אינהיביציה), זיכרון, עבודה,שליטה רגשית, יוזמה, גמישות מחשבתית, מעברים, התמדה, התארגנות, תכנון, פתרון בעיות ובקרה.
קשיים בתפקודים ניהוליים יכולים להשפיע על תפקוד והשתתפות במגוון רחב של מצבים ועשויים לפגוע באופן משמעותי באיכות חיים ורווחה נפשית.
לשאלתי מי מאבחן את ההפרעה מישיבה אורית: חשוב מאוד לאבחן את ההפרעה באופן המקצועי והמעמיק ביותר. אבחון נעשה ע"י רופא נוירולוג, פסיכיאטר או רופא שעבר הכשרה מתאימה לאבחון הפרעת קשב וריכוז.
ומה בדבר אפשרויות הטפול? בספרות המקצועית מתוארים מגוון טיפולים שכיחים לטיפול ב ADHD הכוללים טיפול תרופתי, התנהגותי וחינוכי. טיפולים אלו נועדו לרוב לשפר את הסימפטומים העיקריים של ADHD וכן שיפור הקשיים ההתנהגותיים, הרגשיים והלימודיים הנלווים להפרעה. מחקרים מראים כי שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכו סוציאלי הינו הטיפול הטוב ביותר ל ADHD. טיפול ייחודי, אשר פותח בשנים האחרונות במעבדה לשיקום נוירוקוגניטבי בבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, בראשותה של ד"ר עדינה מאיר הינו טיפול קוגניטיבי תפקודי- Cog-Fun (Cognitive Functional intervention). הטיפול פותח ונחקר על ילדים ומתבגרים עם ADHD ונמצא בשלבי מחקר ראשוניים במבוגרים. הגישה פותחה במטרה לתת מענה להיבטים הקוגניטיביים ובפרט לקשיים בתפקודים ניהוליים הגורמים לקשיים תפקודיים אצל ילדים עם ADHD ובני משפחותיהם. גישה זו פותחה על בסיס ההבנה כי הקשיים מהם סובלים ילדים עם ADHD ומשפחותיהם הינם רב מימדיים, המערבים גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים אשר משפיעים על תפקודי היום יום במגוון רחב של תחומים. לפיכך,יש להתייחס לגורמים אלה ולתת מענה רחב ומעמיק לגורם, לקושי התפקודי ולהשלכות בחיי היומיום. הערוצים ליצירת השינוי בתפקוד ואיכות החיים הנם דרך הקשר הטיפולי עם הילד והוריו, דרך למידה של אסטרטגיות ניהוליות, דרך למידה התנהגותית והתאמות סביבה.
מטרות הטיפול בגישת Cog- Fun::
1. קידום איכות החיים והרווחה הנפשית של הילד ומשפחתו
2. העלאת ההשתתפות בתחומי עיסוק שונים (כגון: למידה, השתתפות חברתית, פנאי ועוד)
3. הקניית אסטרטגיות ניהוליות המאפשרות תפקוד טוב יותר
4. סיפוק חווית מסוגלות והצלחה בפעילויות יומיומיות
5 . הכשרה והעצמה של ההורים כמתווכים בתהליכים הטיפוליים.
מועמדים לטיפול בגישת Cog-Fun הינם ילדים ומתבגרים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. בקרוב יוכלו גם מבוגרים עם אבחנה זו לפנות לטיפול. טיפול בגישת Cog-Fun ניתן ע"י מרפאות בעיסוק מוסמכות אשר עברו הכשרה וקיבלו תעודת מורשה לטיפול בגישה זו. מחקרים על יעילות טיפול Cog-Fun בקרב ילדים ומתבגרים הצביעו על שיפור משמעותי בהשגת המטרות הטיפוליות, שיפור בתפקודים ניהוליים ובאיכות חיים.
זו דעת המומחים, אך היה לי חשוב לשמוע גם מהצד השני, מצד המטופלים. שוחחתי עם שולמית אמא לילדה בת שבע שבתה השתתפה בטפול Cog-Fun והיא נתנה לי להציץ אל חדר הטפול. שולמית מספרת שעובדים עם הילד על חמשה כרטיסים: עצור, מר מאמץ, כולם שמחים, מר מתכנן, מר בודק. אין כיתוב על הכרטיס אלא ציורים חמודים. לדוגמא בכרטיס כולם שמחים מופיע פרצוף אחד גדול שמח וסביבו פרצופים שמחים רבים, על כל כרטיס עובדת המרפאה עם הילדה מספר מפגשים. ההקניה היא בדרכים שונות, משחק, חשיבה, פעילות מוטורית. בתוך הפעילות פתאם מופיעה מחיאת כף ואז הילדה נקראת לעצר. הפעילות נעשית עם מגוון משחקים וחומרים כמו, כדור, מזרון קפיצי, פלסטלינה, צבעים, לורדים, כל מפגש מסתיים במשימה לבית. כאשר עובדים על "עצור" – מחפשים בבית משימות של עצור, ובמפגש הבא המטפלת בודקת ועושה ענין והילדה פעילה ומרותקת. הבקרים אצלנו היו תמיד קשים, אומרת שולמית עד שהילדה קמה... והתלבשה... וצחצחה שיניים... ופה שכחה ושם שכחה. בחדר האמבטיה, בכלל שכחה את עצמה. כל זה בלחץ של הבוקר כשצריך לשלח חמשה ילדים ולהתארגן בעצמי ליציאה לעבודה. עכשיו הילדה קבלה מטרות מתוכננות על כרטיס, היא רצה בעצמה למקרר ומכריזה: עכשיו השתמשתי בכרטיס מאמץ, עכשיו בכרטיס עצור. מר מאמץ – מותאם במיוחד לילדים חסרי אנרגיה, כאשר רוצים לגייסם למשימה מלמדים אותם לקרא למר מאמץ. עכשיו הוא מכין סלט, (הילדה עצמה) תוך כדי היא כמעט חסלה את הסלט אז אני מכוונת (או המטפלת בחדר) לאיזה כרטיס תקראי עכשיו, הילדה עצמה עונה: כרטיס עצור, ועכשיו? עכשיו כרטיס כולם שמחים, כי נשאר סלט לכולם.
הילדה למדה שהדמויות הללו הם בתוכה, ואפשר לקרא לכל אחת בזמן המתאים ולשמוע מה היא אומרת לך. שולמית מדווחת על שינויים משמעותיים, גם בקטעים חברתיים, כשמגיעה חברה ותמיד זה היה מסתיים בריב, היום זה מסתיים בכולם שמחים. גם המריבות עם הילדים האחרים, השתפרו. אני נגשת ולוחשת לה באוזן בשקט: איך נעשה שכולם יהיו שמחים?! וזה מעורר אצלה את התגובה המותאמת, זו שפה שיש בה קודים שמעוררים את התגובות הנכונות. במקום להעיר לילדה למה לא סדרת? למה לא שמת במקום? אני קוראת למר בודק לבדוק אם הכל במקום.
ובנושא של עמידה בזמן משתמשים בטיימר, הילדה לומדת לווסת את עצמה כשהיא נעזרת בטיימר, הטיימר מסמן כמה זמן נותר לה לביצוע, הו, רק חמש דקות. אני צריכה להזדרז. קובעים מטרות ומשימות ובודקים את ההתקדמות. לדוגמא, בעצירת ריב שואלים אותה: על ציר 0-10 איפה את נמצאת? נשמי עמוק ומצאי פתרון. הילדה משיבה אני נמצאת בנקודה 5, אחרי זמן, עכשיו התקדמתי והצלחתי להגיע לנקודה 8. חשובה מאד ההטרמה אומרת שולמית. להכין את הילדה לפני הקושי, כאשר כבר קרתה השריפה יהיה קשה לכבותה. ולכן מכינים את הילדה. אני אומרת לה: עכשיו הולכים לאכול / להתרחץ / להתלבש – מה יכל לקרות... בואי נתכונן.
זוהי תוכנית חוויתית, הילדים מרותקים מקבלים כלים להצלחה וזו יוצרת מוטיבציה ומשפרת את ההרגשה. הצלחתי. אני יכולה. בנגוד להרגשה הקודמת: אני שוכחת / מאבדת / מתפרצת / מפשלת / אני כשלון.
יש תקווה גם לילד ADHD.